יום ראשון, 12 באוגוסט 2012

הנשמות החזירו טובה


הם עמדו שם כמה חברים יחד, ראו עליהם שהם ממש נבוכים הם רוצים משהו אך אינם ניגשים.
הרב ח' אחד האברכים בכולל "שומע תפלה" הבחין בהם עומדים שם ומיד ניגש אליהם לראות אם אפשר לעזור להם במשהו, (האברכים כבר רגילים שלכותל המערבי מגיעים כל מיני אנשים שלא תמיד יודעים מה בדיוק מתפללים ואיך בדיוק...) הוא מיד מציע את עזרתו וכבר מתכונן להראות להם היכן אפשר למצוא ספרי תהילים וסידורים, אך הם מתחילים להסביר שהם לא צריכים עזרה הם כבר דווקא כן התפללו, בכל זאת הוא מבין שהם כן רוצים ממנו משהו.
הרב ח' לא בדיוק מצליח להבין אותם, והם גם לא ממש מצליחים להסביר את עצמם, נראה שהם נמצאים בסערת רגשות לא פשוטה.
הוא מבקש מהם לפנות לפינה שקטה ולהתיישב, אולי, כך הוא אומר להם נוכל להבין האחד את השני טוב יותר.
הם לוקחים כסאות ומתיישבים בצד, לא לפני שהם מוודאים שהם לא מפריעים לשאר האברכים בכולל.
השקט סירב להישבר למשך כדקה שנדמו לנצח, הרב ח' הבין שמשהו כנראה עובר עליהם והוא נתן להם את השקט עד שאחד מהם התחיל בגמגום קמעה לגולל סיפור מדהים ביותר שקשורה דווקא להרב ח. וחבריו האברכים של כולל "שומע תפלה".
ידענו שהתפללתם עליו כאן, הגענו לכאן כי היום הוא היום ה-40 מאז שהתחלתם להתפלל על החבר שלנו ניר והיום גם התבשרנו שבעזרת ה' ניר חזר להכרה מלאה, אך לא ציפינו כלל לפגוש אתכם כאן מתפללים עליו ועושים עליו מי שברך מיוחד...
ראש הכולל הרב ראובן צבי כהנא שליט"א
עם אברכי הכולל בסדר הלימוד במוצאי שבת בחצות הלילה
הרב ח. מסביר להם שהוא ושאר חברי הכולל כלל לא מכירים לא את ניר ולא את הסיפור שלו, אך הם באמת מתפללים עליו מידי יום והוא שמח לשמוע את הבשורה המרנינה.
הנערים שנראים במבט חיצוני כנערים חילוניים, נראים מופתעים מאוד מהמשפט האחרון של הרב ח', מה זה נקרא אתם לא מכירים לא אותו ולא את הסיפור שלו? אז זה אתם שמתפללים עליו כל יום? ואיך בכלל אתם מתפללים עליו בכזו השתתפות אמיתית בצער המשפחה כאילו ואתם חלק ממנה?
אחרי שהרב ח' מסביר להם את מטרת הכולל שכל כולה חסד של אמת, הם עוד יותר משתאים, אך מתחילים להבין שכנראה עדיין ישנם אנשים שדואגים גם על אחרים, ובאמת.
כעת הם מבקשים מהרב ח', תן לנו לספר לך את הסיפור של ניר בכדי שתוכל לספר אותו לשאר אברכי הכולל ובעצם לכל אחד ואחד, שידעו מה פועלים התפילות שלכם במקום הגדול הזה ואחרי כזה לימוד של חסד של אמת.
הסיפור של ניר, הם מספרים, מתחיל בעצם בלילה הראשון של חנוכה, החלטנו כמה חברים מהתיכון לצאת למושב בצפון הארץ שם גר היום אחד מאתנו, בכדי לעשות שם את הדלקת הנר הראשון של חנוכה.
אנחנו גרים באזור המרכז, וסיכמנו לצאת יחד לקראת שעות אחה"צ, עם אוטובוס שייקח אותנו לטבריה ושם נחליף אוטובוס שמגיע למושב אליו רצינו להגיע.
כבר ביציאה העניינים לא בדיוק הסתדרו, ניר איחר ולא הגיע כפי שסיכמנו, התקשרנו אליו וסיכמנו שאנחנו יוצאים ושהוא יגיע לטבריה באוטובוס הבא, עשינו חשבון שאם לא יהיה לו פקקים הוא יוכל לתפוס את האוטובוס השני איתו רצינו להמשיך, האוטובוס של ניר היה אמור להגיע בדיוק כשהאוטובוס השני אמור לצאת, קיווינו שכך אכן יהיה ושהכל יסתדר, ויצאנו לדרך.
הגענו לטבריה, חיכינו שם כ-20 דקות לאוטובוס השני תוך כדי ששמרנו על קשר עם ניר איפה בדיוק הם נמצאים, הבנו ממנו שהאוטובוס שלו כבר נמצא בתוך העיר והם כבר ממש מגיעים, הסברנו לו בדיוק איפה לרדת ועל איזה אוטובוס לעלות, אנחנו כבר ישבנו על האוטובוס וניסינו לעכב את הנהג, אך הוא התעקש שברגע שיגיע שעת היציאה שלו הוא לא יתעכב ולו לרגע.
השעון כבר מראה על דקה אחת לפני מועד היציאה, וניר עדיין לא נראה באופק.
בשניה שהאטובוס שלנו סגר את הדלתות ראינו את ניר יורד מהאוטובוס שלו ורץ לכיון האוטובוס שלנו שכבר התחיל לצאת מהתחנה ברוורס, ניר רק צעק לנו בטלפון תעכבו אותו אני כאן, וניתק.
עוד לא הספקנו לראות איפה הוא בדיוק נמצא, ופתאום התחלנו לשמוע בליל של צעקות וצרחות לכיוון האוטובוס, אנשים התחילו לדפוק על האוטובוס מבחוץ וצרחו על הנהג שיעצור.
הנהג נבהל ועצר מיד.
מה בדיוק התרחש שם אנחנו לא ממש זוכרים, אבל כעבור כמה דקות כבר הבנו שהאוטבוס שלנו דרס בשוגג את ניר שרץ לכיוונו מאחור, והנהג כנראה לא הבחין בו.
ירדנו מיד מהאוטובוס לראות מה בדיוק קרה, אבל לא נתנו לנו לגשת לשם, כוחות ההצלה עבדו עליו דקות ארוכות עד שפינו אותו לביה"ח כשהוא מחוסר הכרה.
יצרנו קשר עם הוריו של ניר, ואיכשהו הצלחנו להסביר להם שמשהו קרה לניר, ושיגיעו מיד לביה"ח פוריה בטבריה, שם הוא מאושפז, ושם גם אנחנו נמצאים.
אביו של ניר שהוא יהודי מאמין ושומר מסורת, ביקש מאתנו לחפש ספרי תהלים ולהתפלל עליו, ואמר שהוא כבר יוצא לדרך.
האברכים באמירת נשמת כל חי
הידוע כמסוגל לכל הישועות
כעבור כשעה וחצי הם הגיעו, הרופאים כבר המתינו להם בחוץ, פניהם לא בישרו טובות.
במילים קצרות הם הסבירו שניר סובל מפגיעה רב מערכתית, ושהוא נמצא כרגע בניתוח מורכב ומסובך מאוד, ושצריך נס בכדי שהוא יצא מזה חי בכלל, ואפי' אם כן הוא כבר ישאר צמח.
אנחנו לא שמענו את מה שהרופאים אמרו לאביו של ניר, אבל לפי הבעות פניו נראה היה שהמצב לא כ"כ גרוע, הוא היה נראה די רגוע.
ניגשנו אליו לנסות להבין מה בדיוק המצב ומה הרופאים אמרו שלא כ"כ הבהילו אותו, אך מתברר שהרופאים דווקא כן מנבאים שחורות.
ניסינו להבין אם כך מהיכן הרוגע, ומה פשר השלווה הנסוכה על פני אביו של ניר.
שאלנו אותו על כך, וכמה שהתפלאנו לפני כן התפלאנו עוד יותר אחרי תשובתו.
הוא הסביר לנו שבדרך לבית החולים הוא יצר קשר עם יהודי יקר מירושלים שמחזיק כולל אברכים שלומדים לשם שמים ולשם חסד של אמת לעילוי נשמתם של יהודים שלא זכו להניח אחריהם זש"ק, ושהוא תרם סכום הגון לטובת הכולל בכדי שהאברכים יתפללו על ניר 40 יום רצופים בכותל המערבי שריד בית מקדשינו מקום שהשכינה הק' לא זזה משם מעולם, ואף הוסיף סכום נוסף בכדי שיעשו בשבילו גם "מי שברך מיוחד" כל לילה אחרי התפילה.
ולכן הוא אמר, הוא רגוע, הוא כבר שמע מכמה יהודים שנעזרו בהם בעת צרה, וכולם ראו ישועות גדולות, והוא בטוח שגם הוא יראה ניסים ונפלאות, ושתחזיות הרופאים לא יתממשו.
מיד קבלנו ע"ע ללמוד גם אנחנו משניות עבור אותם נשמות ולהתפלל עבור ניר 40 יום רצופים, בדיוק כמו שיעשו עבורו בכולל בכותל.
אבא של ניר יצר קשר עם ראש הכולל שהעביר לנו במייל רשימה של היהודים עבורם צריך ללמוד משניות, וביקש מאתנו שנתפלל עבור ניר רק אחרי הלימוד ושנבקש מאותם נשמות שעבור הטובה שעשינו לנשמתם שיואילו בטובם להשפיע רחמים מרובים על ניר, ראש הכולל הסביר לנו שזה גם מה שהאברכים עושים, ובעז"ה בתפילה זו של מנין יהודים במקום קדוש זה של הכותל המערבי בשעת רצון זו של חצות הלילה אחרי לימוד זך וטהור של חסד של אמת, רואים ישועות גדולות.
ועכשיו – מסיימים החברים של ניר את הסיפור – כמו שאמרנו לך בהתחלה באנו לכאן היום להמשיך בתפלה ולסיים כאן במקום הקדוש הזה את ה-40 יום, ולהודות על הנס הגלוי שראינו לנגד עינינו ממש.
כשנפרדו הנערים מהרב ח', הוא אפי' לא ניסה להסתיר את הדמעה הסוררת שגלשה במורד לחיו היישר אל תוך זקנו ההדור.

אין תגובות:

פרסום תגובה