יום ראשון, 12 באוגוסט 2012

מה מסתתר מאחורי ההבטחות


(מתוך עלון מקום המקדש היוצא לאור ע"י כולל שומע תפלה)

הם כבר היו על סף ייאוש, הישועה לא נראתה באופק והתקווה החלה אט אט להתרחק מליבם הדואב, היה זה בפעם המי יודה כמה, שמר פ. חזר עם בתו הבוגרת ששערותיה החלו להלבין זה מכבר, מפגישה בעיר מרוחקת אשר הענינים התנהלו דוקא טוב בהרבה מאשר בפעמים הקודמות והיה נראה – בעיניהם עכ"פ – שאכן הפעם יזכו לחזור לביתם אחרת מאשר במפעמים הקודמות, כאשר עתה יחזור עם בתו המאורסת שסוף סוף רואים חיוך על פניה המיוסרות לאחר כל התלאות והקשיים שהיו מנת חלקה עד היום, אך אכן רבות מחשבות רצונות וציפיות בלב איש אך עצת ה' היא תקום, וכיוון שמשמים עדיין לא הגיע זמנה, מוכרחים היו לחזור גם הפעם בפחי נפש מאוכזבים וכאובים עד עמקי נשמתם כלעומת שבאו ומיואשים מתקווה כאשר בעל כרחם הם מתחילים להשלים ולהתרגל למצב העגום ולמציאות הטופחת שיתכן ונגזר עליה משמים להישאר רווקה כל ימיה.

זו לא פעם ראשונה שמר פ. מבקר בארץ הקודש, כאשר יוצא לו לעיתים לא רחוקות במיוחד לבקר בארץ ישראל לצורך עסקיו המסועפים, אך הפעם החליט מר פ. להקדיש את כל הביקור למטרה אחת בלבד והיא לבקר בביתם של גדולי ישראל לחזות בנועם קדשם ולהתברך מפיהם וכך גם להתחזק באמונה מברכותיהם הטהורות והמסוגלות לכל דבר, באחד הביקורים זכה לבקר בבית הגאון רבי ישראל גרוסמן זצוק"ל אשר כל יהודי מצא אצלו את מקומו, הגר"י זצ"ל קיבלו בסבר פנים יפות ושאלו למצבו ומצב משפחתו, מר פ. הרגיש שיש לו כאן אוזן קשבת למכאוביו ולייסורי נפשו וזרם דמעותיו פרץ החוצה והחל לגולל פני הגר"י זצ"ל את הקשיים העצומים שעברו עד עתה בענין מציאת זיווג לבתו הבוגרת וכוחם אין עוד איתם לשבוע עוד ועוד אכזבות שהיו מנת חלקם די והותר עד עתה.

בכייתו של מר פ. הגיעה לאזנה של הרבנית ע"ה שישבה בחדר הסמוך, ללא שהיות הביאה יין ומזונות לשולחן וביקשה ממר פ. ובתו שישתו לחיים לכבוד השמחה, מר פ. נדהם בחשבו שהרבנית לא הבינה את הבעיה ודימתה לעצמה שהיא כבר מאורסת, ולכן ניסה להסביר לה בדרך כבוד את כל הענין, אך היא בשלה מתעקשת שישתו לחיים, הוא עשה כדבריה, ואז אמרה הרבנית ע"ה "הנני מבטיח לך שבקרוב ממש תמצא זיווג הגון וראוי לבתך והנך יכול לחזור לביתך רגוע ושליו כי קרובה ישועתך לבוא, רק זאת אבקשך שכשיהיו בשורות טובות האל נא בטובך להתקשר אלינו ולהודיענו.

מר פ. חזר לביתו שמח וטוב לב הן בצקלונו הבטחה ברורה על זיווג קרוב ונכון, מאמין באמונה שלימה בברכתה שתתקיים במילואה, לא עברו ימים מועטים והטלפון מצלצל בבית הרבנית, מר פ. נרגש כולו מספר הוא לרבנית איך שראו את ישועת ה' על כל צעד ושעל עד שזכו לגמור שידוך נכבד ויאה בשעטו"מ לבת השמחה ומאושרת, אך שאלה בפיו של מר פ. אנא אמרי נא לי את הסוד מהיכן יכולת לומר בוודאות כזאת שוודאי אמצא בקרוב שידוך לבתי, מאחר ששמעת בעצמך שהיא כבר מתגלגלת שנים רבות כך ועדיין לא הגיעה הישועה? תשובת הרבנית הדהימה אותו ביותר והוא התוודע למשהו שאכן ידע עליו אך לא העריכו כראוי, וכך אמרה לו, דע לך שלמעלה משלושים וחמש שנים שאני הולכת בכל יום בקביעות לכותל המערבי טרם שהאיר היום והנני שופכת נפשי בתפילות ותחנונים למען ישועות הכלל והפרט, ומקובלני שכאשר רצה הרה"ק רבי דוד'ל בידרמן מלעלוב זיע"א לנסוע לרבו ה"בית אהרן" זיע"א לא הרשה לו אביו הרה"ק רבי אלעזר מנדל בידרמן זיע"א לנסוע ואמר לו שהיות והוא מתגורר בירושלים הרי יש לו רבי – הכותל המערבי – ויכול ללכת שם כמה שירצה, אמר לו רבי דוד'ל אכן הכותל הינו גם רבי אך אני רוצה רבי שיענה לי וידבר אלי וזה אין לי כאן בירושלים, ענה לו אביו דברים מבהילים, "דע לך בני שאדם הראוי זוכה שהכותל אף יענה לו", סיימה הרבנית, כשאני מתפללת בכותל המערבי לטובת השני הנני מרגישה שאני נענית בתפילותיי שהרי אין לי שום אינטרס בזה רק שיהיה שמחה בעוד בית יהודי, ולכן הייתי בטוחה שברכתי תתקיים ותתגשם בזכות קדושת הכותל המערבי שהשכינה לא זזה משם.

הרב יצחק דוד גרוסמן שליט"א
רב העיר מגדל העמק וראש מוסדות מגדל אור
הרבנית גרוסמן ע"ה נפטרה בחודש האחרון ליל שב"ק זכור ט' אדר, במהלך השבעה כששמע בנה יבלחט"א הגאון רבי יצחק דוד שליט"א רב העיר מגדל העמק שרוצים להדפיס את הסיפור על אמו בעלון הנוכחי נהנה מאוד באמרו שאין מקום יותר ראוי לכתוב על קדושת הכותל ומעלת התפילה ליד שריד בית מקדשינו מאשר בגליון "מקום המקדש" המשמש בדואר לכל מי שרוצה שבקשתו תוזכר במקום הקודש והמקדש, וביקש להוסיף בשמו שידוע היה תמיד שהכותל המערבי היא הדואר המרכזי של כל התפילות של כלל ישראל וכל התפילות והתחינות של כל יהודי בכל מקום שהוא חייב לעבור דרכו, ולכן ציוה ה' לבנות את בית המקדש בהר המוריה ולא בהר סיני על אף ששם ניתנה תורה לישראל, אך ה' רצה שאף אחר שייחרב בית המקדש כשיבואו יהודים וירימו עיניהם לשמים במקום קדוש זה ייזכר להם זכות יצחק אבינו שפשט צווארו ומסר נפשו להשי"ת, וזכות זו תעמוד להם שהתפילות יתקבלו לרחמים ולרצון לפני אדון כל.

אין תגובות:

פרסום תגובה