יום רביעי, 1 בינואר 2014

המתפלל בעד חברו, זהו הייעוד המרכזי של "שומע תפלה". במקום הקדוש ביותר, המקודש והעתיק מקור כל התפלות, בזמן המקודש ביותר חצות הלילה – או אז נפתחים שערי שמים ושערי רחמים לרווחה, באותו שעה בה "דין" הופך ל"רחמים" כשהמלך הקב"ה עובר מכסא דין לכסא רחמים, בדיוק בשעה הזו, מתקבצים יחדיו חברי הכולל, אנשים תלמידי חכמים, שבמשך כל היום עוסקים בתורה וביראת שמים, ושופכים שיח לפני בורא עולמים, במקום של השראת השכינה שלא זזה משם לעולם.
על מי הם מתפללים? על מה הם מתחננים? לא על עצמם או על בני ביתם, אלא עליך. על מי שמבקש שהוא אינו יכול כרגע לבקש. מתפללים סדר תפלה שתקנו רבותינו הצדיקים מדורי דורות, תפלות ותחינות הנאמרות כבר מאות בשנים, כולל מזמורי תהלים שתקנם דוד המלך, ובסיום התפילה המרגשת הם מזכירים את השמות ומתחננים בפני בורא עולם, מכל הלב, מכל הנשמה, וזועקים לישועה.
כבר לימדונו רבותינו התנאים הקדושים, עד היכן הולכת כוחה וגבורתה של תפלת ריעים, "המתפלל בעד חברו", עד כדי שהם אמרו, גם אם נגזר בשמים חלילה גזרה רעה על האדם, אבל אם אחרים מצטערים בצרתו, הם המה אשר מבכים את מצבו, והם בתור אנשים זרים מתחננים בעדו במקום שמשם לא זזה השכינה מעולם, יכולה היא התפלה הזאת לבקוע עד השמים, עד כסא הכבוד, ולהעביר את רוע הגזרה.

ואת התפילה הזאת הם מתפללים משך 40 יום רצופים שמעלה נשגבה עד אין שיעור (למקור סגולת ה-40 יום ראו כאן)


אין תגובות:

פרסום תגובה